הדר כהן, "גל גפן אונו", אפריל 2013

 

במשפחת אלמוג מישראל בחרו בפעם השלישית לחגוג את טקס בר המצווה בצורה ייחודית. אחרי שני האחים הבוגרים שיצאו למסעות רגליים מיוחדים, גם הבן הצעיר, זיו,  ניצל את חופשת הפסח כדי לצעוד כל הדרך מיהוד (שליד נתב"ג) עד לירושלים, ובדרך ל"חנוך" משפחה יהודית מארה"ב שלא ביקרה עד כה בישראל

כשאתם מתכננים את חגיגת בר או בת המצווה של ילדיכם, אתם בדרך כלל טרודים בשאלות כמו באיזה אולם אירועים לערוך את האירוע, את מי להזמין, איפה לצלם את הילד, איזה אומן להזמין והכי חשוב, מאיפה לגייס את הכסף. גם העלייה לתורה מאבדת חלק גדול מהקסם שלה במיוחד בקרב החילונים שהמפגש עם בית הכנסת הוא כמעט חד פעמי. השאלות הדילמות האלה עלו גם בבית משפחתו  של זיו אלמוג, אך גם השנה המשפחה החליטה לקיים אירוע בר מצווה קצת יוצא דופן. לחלקכם זה ישמע יישמע מוזר, אבל משפחת אלמוג מיהוד כבר החלה במסורת של עליה לרגל לירושלים. לפני 6 שנים צעד הבן הבכור 600 ק"מ ב-40 יום רציפים במסלול שנקרא "שביל ישראל", וכעת כשזיו הגיע למצוות הוא דרש מסע ייחודי לעצמו.

זיו ניצל את חופשת הפסח למסע ערכים בדומה לאחיו אור ושחר. "זה החל בחיפוש תוכן בר מצווה של אור הבן הגדול, מספרת ענת אם המשפחה. "הרעיון הוא חיבור לישראל דרך הרגליים , לאהוב את הארץ דרך הכרת האנשים בדרך. זו כבר מסורת במשפחה. שי בעלי חיפש דרך משמעותית לחגוג את הבגרות של הבן והוא חשב על מסע פיזי שיעניק ארגז כלים לילד המתבגר עם הרבה תוכן וערכים יהודיים. שי מאמין שזו דרך להתחשל לחיים. לפני ארבע שנים לביתי שחר הייתה בת מצווה אז התארגנו ארבע אימהות וארבע בנות למסע של 76 ק"מ וקראתי לזה ארבע על ארבע בדרך לציון.

לקראת הגעתו למצוות של זיו, חשב שי האב על רעיון מקורי נוסף, כשהמחשבה הייתה להביא יהודים מחו"ל להצטרף למסע רגלי. כך שלח שי מיילים קרוב משפחה בניו יורק, וסיפר כי הוא יוצא למסע רגלי לירושלים עם בנו לכבוד בר המצווה. לפני חצי שנה יהודי אחד מברוקלין הרים את הכפפה וסיפר שמעולם הוא לא היה בישראל וישמח להצטרף עם בנו, שחוגג גם הוא מצוות. השניים נחתו בישראל התארחו בבית משפחת אלמוג ויצאו לדרך.

"בשבת בבוקר ערכנו טקס קצר ליד האנדרטה לזכרם של נחשון וקסמן וניר פורז בכניסה המזרחית של יהוד", מספר שי. "זה היה המקום הראשון ממנו יצאנו למסע של חמש ימים. מקום ערכי עם סיפור טראגי של שני חיילים שדרכם נפגשה בנסיבות עצובות אך מעוררות הערכה. את הלילה הראשון עשינו במצפה מודיעין שם ישנו באוהל ביער בן שמן, ביום השני הלכנו לכיוון לטרון, הגענו למוזיאון חיל השריון ושמענו סיפורי קרבות על ההגנה על ירושלים במלחמות ישראל. משם המשכנו ליישוב נווה שלום, ישוב ערבי יהודי ולמדנו על דו קיום בין העמים. ביום בשלישי הלכנו על דרך בורמה וישנו בבית מאיר. ביום הרביעי צעדנו לכיוון קיבוץ צובה ופגשנו שם את מלאכית שביל ישראל. מדובר בישראלים שגרים סמוך לשביל ישראל ופותחים את ביתם למטיילים רבים אשר הולכים על השביל. ביום החמישי קמנו בבוקר וכבשנו את ירושלים.    

זיו הבן מספר:"היה מעניין לצעוד חמישה ימים עם מישהו שאתה לא מכיר ולא מדבר את השפה שלו. עוד יותר כיף היה להיות סוג של 'מדריך' שלהם מכיוון שהם לא הכירו את הארץ ואני כן. היו חוויות רבות כמו לישון באוהל באמצע יער כשכל הלילה אתה שומע שועלים, קולות של מסיבת ריקודים ובסוף גשם שוטף שירד עלינו, וגם לגלות שאתה אוטוטו דורך על נחש. היו קטעים קשים במהלך ההליכה כמו בעליות אבל בסוף תמיד כיף להגיע לפסגה ולראות את מה שעברת עד עכשיו".  

-איך מתכוננים למסע כזה?

שי:"ההכנה היא יותר נפשית, פחות פיזית. אלה ימים שלמים של הליכה. צעדנו בכל יום בערך 17-18 ק"מ. מדברים על הקשיים והאתגרים של המסע וגם של החיים. אחת המטרות של המסע היא התחשלות ללמוד להתגבר על קשיים. עולים קשיים ורגעי משבר במסע, וזהו בדיוק הזמן שלי לחזק את הקשר בין אנשים. אני מספר לבן שלי על קשיים שלי, וזה יוצר הזדהות גדולה ופחות ריחוק בין אבא לבן".

-איך היה החיבור עם האורחים מאמריקה?

שי: היה חשוב לי להביא את הבשורה הזו של המסעות גם ליהודים שגרים מחוץ לישראל. למזלנו התחברו אלינו אבא ובן ממש מיוחדים. לא הכרנו לפני, אבל כשיורדים לשטח מהר מאוד החומות מתמוססות, נמצאים ביחד 24 שעות, אוכלים יחד, ישנים בשטח וסוחבים תרמיל מסע. זה יוצר חיבור מיוחד. מה שסיכם עבורי את המסע היה אחד המשפטים שאמר לי האבא היהודי אמריקאי:'עבורי זה חיבור חשוב לישראל ויחד עם זה הכרתי מחדש את הבן שלי. אני שמח מאוד על שניהם".

-רוב ההורים מסתפקים בהפקת חגיגה באולם שמחות, מה דעתך?

"יש כאן שיעור מאוד חשוב לילדים שנמצאים בגיל המצווה. צריך לנצל אותו נכון עם הכניסה לחיים הבוגרים. מי שעושה חגיגת 'ברמצווש' וחושב שעשה המון לילד שלו, שיחשוב מה הערכים שהוא העביר ואיזו חוויה יזכור הילד. אני יכול לספר שאחרי שעשינו מסעות בר מצווה עם כל אחד מילדינו זאת חוויה שהם זוכרים למשך שנים. הם נתקלו בהרבה קשיים ואתגרים בחייהם, אבל הם תמיד נזכרים במסע שעשו ואיך הם התגברו על הקשיים ובסוף גם מאוד נהנו, וזה יוצר בטחון והבנה שהכל קטן עליהם רק אם ירצו ויתמידו".         

​